מימון ואח' נ' לביטוח בע"מ

פסק דין

בגין התאונה נשוא דיון זה, נטלה הנתבעת אחריות ושילמה לתובעים את הנזק הישיר שנגרם להם. עם זאת, נמנעה הנתבעת מלשלם את מלוא שכ"ט השמאי אותו נדרשו התובעים, לטענתם, לשלם. כמו כן, לא שילמה הנתבעת פיצוי כלשהו בגין ירידת הערך, כפי שנקבע על ידי השמאי. התובעים עתרו, נוסף לאמור לעיל, לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות עדות השמאי 1,000 ₪, הוצאות ההליך 400 ₪ ואבדן חצי יום עבודה של התובע בסך 500 ₪.

בדיון הופיע שמאי התובעים, מר דן שגיא (להלן: "השמאי"). מטעם הנתבעת לא הוגשה חוות דעת שמאי.

שכ"ט השמאי:

השמאי קבע את שכר טרחתו על סך של 1,500 ₪.

לטענת הנתבעת, אשר נאותה לשלם 750 ₪, המדובר בשכר טרחה מופרז ומוגזם ביחס למקובל ולנהוג בשוק.

עיינתי בחשבון העסקה בגין שמאות הרכב הנדון.

מן החשבון עולה כי נדרשו לשמאי 4 שעות עבודה לצורך הכנת הדו"ח, בסך כולל של 800 ₪.

כמו כן, חוייבו התובעים בארבע נסיעות בסך כולל של 200 ₪.

עלות הפקת הדו"ח היא 293 ₪ ובצירוף מע"מ, מגיע הסכום הכולל ל- 1,500 ₪.

עיון בדו"ח השמאי מעלה כי השמאי בדק את הרכב שלוש פעמים, בשלושה מועדים עוקבים: 6/6/10, 7/6/10 ו- 8/6/10.

התאונה אירעה בלילה שבין 3-4/6/10.

הרכב נבדק, בהתאם לדרישות רשות הרישוי, ב"בדיקת טכניון", ביום 11/6/11 ותעודת התקינות ניתנה ביום 13/6/10. אין חולק כי ללא תעודת התקינות, לא ניתן היה לשחרר את הרכב מן המוסך.

ירידת ערכו של הרכב:

טענה הנתבעת בכתב הגנתה כי לא הוצג בפניה עברו הביטוחי של הרכב.

טענה זו אינה מתיישבת עם העובדה שמסמך זה צורף כנספח לכתב התביעה, זאת בנוסף לטענת התובעים כי כבר ביום 3/8/10, שלושה חודשים טרם הגשת התביעה, צורף מסמך זה למכתב סוכן הביטוח של התובעים אל הנתבעת, מכתב אשר הוצג בפניי.

עיון בעברו הביטוחי של הרכב מעלה, כי על פניו, אין בו כדי להפחית משוויו כפי שנקבע על ידי השמאי.

עדות השמאי:

בעדותו בפניי, מסר השמאי "הרכב נבדק על ידי מספר פעמים, 3 פעמים (מפנה לעמ' 5-6 בחוות הדעת)" (פרוטוקול, עמ' 2, ש' 3). ועוד "הבחינה שלי נעשית במהלך מעקב הרכב אחרי התיקון. הרכב נבדק במהלך התיקון ובסיומו" (פרוטוקול, עמ' 2, ש' 17).

כאשר עומת עם העובדה שהדו"ח שערך, במקום אליו הפנה, מציין שלושה מועדי ביקור אשר כולם היו מיד עם הכנסת הרכב למוסך ולא לאחר תיקונו, השיב "ירידת הערך נקבעה מעצם העובדה שנגרמו נזקים לרכב בתאונה" (פרוטוקול, עמ' 2, ש' 19).